היסטוריה

כיצד פועל 'ראן' כשר

המודל שלפיו מיוצר יין כשר ביקבים אירופיים רגילים.

יין כשר אינו מצריך ענבים מיוחדים ולא טכנולוגיה מיוחדת. הדרישה נוגעת לבני אדם: מרגע הדריכה ועד סגירת הבקבוק על היין להיות מטופל בידי יהודים שומרי שבת.

מכאן ההסדר המעשי הנהוג ברחבי אירופה. היקב עוצר את הקו, הציוד מנוקה ומוכשר, מגיעים צוות ונציג גוף ההכשרה, והמנה עוברת מחזור מלא בידי הצוות, בעוד היינן של היקב מנחה אך אינו נוגע ביין.

האילוצים הקובעים את הכלכליות: מתכת ופלסטיק ניתנים להכשרה, עץ אינו ניתן, ולכן חביות שהכילו יין שאינו כשר אינן שמישות ויש צורך בחדשות. עצירת הקו עולה ליקב זמן בשיא העונה. לפיכך מנות קטנות אינן כדאיות, ו"ראן" כשר מתחיל להשתלם מכמה אלפי בקבוקים.

גם חומרי העזר כפופים לדרישות: חומרי צלילה כגון ג'לטין, קזאין, איזינגלס וחלבון ביצה חייבים להיות כשרים או להיות מוחלפים בחלופות מינרליות וצמחיות. מסיבה זו הרכב היין נרשם בנפרד במרשם.