טוקאי שוכן למרגלות הרי זמפלן, במקום שבו הבודרוג נשפך לטיסה. ערפילי הסתיו מן הנהרות מעודדים את העובש האציל ואת האסו, הענבים המבוטריטים שמהם עושים את היינות המתוקים של האזור. צו מלכותי משנת 1737 קבע את גבולות המחוז, וב-2002 הוכרז הנוף ההיסטורי שלו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מן המאה השמונה-עשרה היה סחר היין של טוקאי קשור בקשר הדוק לסוחרים יהודים. מאד הייתה למרכז מסחר חשוב, ובער מבולחוב הותיר זיכרונות שנכתבו בשנות התשעים של המאה השמונה-עשרה על קניית יין טוקאי לגליציה ולפולין. משפחות כמו משפחת צימרמן החזיקו עשרות מרתפים וכרמים, עד שהשואה החריבה את העולם הזה.
כיום תופס הפורמינט היבש נתח הולך וגדל לצד האסו הקלאסי. לגבי ייצור כשר האזור מזכיר שיין מתוק התאים לשימוש פולחני ולהובלה למרחקים ארוכים הרבה לפני שנולד היין הכשר היבש המודרני.
הבאוילאני